שאלות נפוצות
אפשר לדעת שאני חורק שיניים?
לפעמים כן דרך סימנים, ולפעמים רק בבדיקה.
האם כל חורק שיניים יסבול מכשל שתל?
לא, אבל הסיכון גבוה יותר ללא הגנה מתאימה.
האם ברוקסיזם באמת יכול לשבור שתל מטיטניום?
כן. לא בבת אחת, אלא כתוצאה מעומס חוזר ומתמשך. למרות שמדובר במתכת חזקה, תחת עומס מחזורי קיצוני היא סובלת מעייפות החומר שעלולה להוביל לסדקים ושברים בנקודות התורפה של השתל.
מה עושים אם הכתר על השתל נשבר?
בדרך כלל ניתן להחליף רק את הכתר או את המבנה. עם זאת, הרופא יבדוק האם השחיקה פגעה גם בבורג הפנימי או בשתל עצמו בתוך העצם
האם סד לילה באמת עוזר?
כן, הוא מפחית משמעותית את העומסים
האם סד לילה הוא לכל החיים?
לרוב כן. כל עוד קיימת נטייה לשחיקת שיניים, הסד הוא האמצעי היחיד שמפריד בין כוחות הלסת לבין הרס עבודת השיקום בפה.
שתל טיטניום נחשב לאחד הפתרונות החזקים ביותר ברפואת השיניים המודרנית, אך הוא אינו חסין בפני הכוחות העצומים של שחיקת שיניים (ברוקסיזם). שחיקת שיניים יכולה לשבור שתל או את מרכיביו באמצעות עומס מכני קיצוני ומתמשך הגורם לעייפות החומר. בזמן חריקת שיניים לילית, הלסתות מפעילות כוח שגדול פי כמה וכמה מכוח לעיסה רגיל. מכיוון שהשתל מקובע ישירות לעצם וחסר את מנגנון "בלימת הזעזועים" הטבעי שיש לשן, הלחץ עובר ישירות למבנה המתכת ולבורג המקשר, מה שמוביל לשברים בכתר, להתעקמות ברגים ואף לסדק בגוף השתל עצמו.
מה זה בכלל ברוקסיזם ולמה הוא מסוכן לשתלים?
ברוקסיזם הוא מצב שבו אדם:
- חורק שיניים
- מהדק לסתות
- מפעיל לחץ חזק ומתמשך – לרוב בלילה
בשונה מלעיסה רגילה, מדובר בכוחות:
- לא מבוקרים
- חזקים פי כמה
- חוזרים על עצמם במשך שעות
כאשר יש שתל בפה, הוא לא “סופג” זעזועים כמו שן טבעית, ולכן כל העומס עובר ישירות לעצם ולשתל.
המכניקה שמאחורי השבירה: למה שתל פגיע יותר משן?
כדי להבין את הסיכון, צריך להכיר את ההבדל המבני בין שן טבעית לשתל. שן טבעית מוחזקת בלסת על ידי סיבים גמישים שמאפשרים לה תזוזה זעירה ובלימת זעזועים. לעומת זאת, תהליך של התקנת שתלים יוצר חיבור קשיח לחלוטין (אוסאואינטגרציה) בין הטיטניום לעצם.
במרפאת לוקס דנטל מסבירים למטופלים שהעומס האופקי שנוצר בזמן חריקה (תנועה מצד לצד) הוא המסוכן ביותר. הנה הדרכים שבהן השחיקה גורמת לנזק:
- היעדר גמישות: בשתל אין "בולם זעזועים", ולכן כל נקישה עוברת בעוצמה מלאה אל רכיבי המתכת.
- עייפות החומר: בדומה למזלג שמכופפים שוב ושוב עד שהוא נשבר, כך גם רכיבי הטיטניום נחלשים מהמיקרו-תנועות הבלתי פוסקות.
- שבירת בורג המבנה: הבורג שמחבר את הכתר לשתל הוא לרוב הנקודה הראשונה שכושלת תחת עומס היתר.

השפעת השחיקה על אזורים רגישים ועצם הלסת
לא רק השתל עצמו נמצא בסכנה, אלא גם התשתית שמחזיקה אותו. שחיקה כבדה יוצרת לחץ שגורם לגוף "לסגת" מהאזור המגורה. תופעה זו בעייתית במיוחד באזורים שבהם בוצע שיקום עצם מקדים.
לדוגמה, במקרים של השתלת עצם לסת עליונה, העצם החדשה זקוקה ליציבות כדי להישמר לאורך זמן. אם המטופל חורק שיניים ללא הגנה, הלחץ המכני על השתלים באזור זה עלול להוביל לספיגת עצם מואצת, מה שגורם לשתל לאבד תמיכה ולהתנדנד, גם אם הטיטניום עצמו נשאר שלם.
טיטניום לא אמור להיות בלתי שביר?
טיטניום אכן חומר חזק מאוד, אבל גם לחומר חזק יש גבול.
מה קורה בפועל:
- עומס חוזר גורם לעייפות החומר
- נוצרים מיקרו־סדקים
- הלחץ עובר לעצם סביב השתל
- העצם נחלשת
- היציבות נפגעת
בסופו של תהליך, השתל עלול:
- להיסדק
- להישבר
- או לאבד אחיזה בעצם
השוואת כוחות – לעיסה מול שחיקת שיניים
מאפיין | לעיסה נורמלית | שחיקת שיניים (ברוקסיזם) |
עוצמת לחץ משוערת | 10–40 ק"ג | עד 120 ק"ג ומעלה |
כיוון הכוח | בעיקר אנכי (יציב) | אופקי ואלכסוני (מסוכן) |
משך הפעולה ביום | כ-10 עד 20 דקות במצטבר | בין שעה ל-4 שעות בלילה |
בלימת זעזועים | קיימת (בשן טבעית) | אפסית (בשתל דנטלי) |
סימני אזהרה ודרכי התגוננות
חשוב מאוד לזהות את סימני השחיקה לפני שנוצר נזק בלתי הפיך. אם אתם חשים בכאבי שרירים באזור הלסת בבוקר או מבחינים בסדקים קטנים בכתר, מומלץ לפנות אל מרפאת שיניים הוד השרון לאבחון מהיר. הדרך הטובה ביותר להגן על ההשקעה שלכם היא התאמת סד לילה קשיח שסופג את עוצמת החריקה במקום השתל.
המלצות תחזוקה למטופלים עם שתלים ונטייה לשחיקה
כדי להבטיח שהשתלים שלכם יחזיקו מעמד עשרות שנים למרות השחיקה, כדאי לאמץ את שגרת התחזוקה הבאה:
- שימוש עקבי בסד לילה: זהו הכלל החשוב ביותר. הסד מונע מגע ישיר בין הלסתות ומנטרל את כוחות הגזירה שפועלים על הטיטניום.
- ביקורת תקופתית להידוק ברגים: שחיקת שיניים עלולה לגרום לברגים הפנימיים להשתחרר מעט. ביקור אצל הרופא אחת לחצי שנה יאפשר לוודא שהכול מקובע במקומו.
- הימנעות מלעיסת עצמים קשים: אם אתם חורקים שיניים בלילה, השיניים והשתלים שלכם כבר נמצאים תחת עומס. אל תוסיפו עליהם לעיסת קרח, סוכריות קשות או כסיסת ציפורניים.
- ניקוי ייעודי סביב השתל: הצטברות חיידקים סביב שתל תחת עומס (שחיקה) מאיצה את אובדן העצם. השתמשו במברשות בין-שיניות או ב"סילון מים" לשמירה על אזור נקי.
- הפחתת מתחים: מכיוון שברוקסיזם קשור לרוב ללחץ נפשי, פעילויות מרגיעות לפני השינה יכולות להוריד את עוצמת החריקה הלילית באופן משמעותי.
לסיכום
שחיקת שיניים היא גורם סיכון מרכזי שיכול לאתגר גם את השתלים האיכותיים ביותר. הבנת המגבלות של הטיטניום מול כוחות הגוף היא הצעד הראשון בשמירה על החיוך שלכם. הקפדה על המלצות התחזוקה וביקורים סדירים אצל רופא שיניים ימנעו תקלות כואבות ויקרות בעתיד.
אל תתנו לשחיקה לנצח את השתל שלכם. צרו קשר עם צוות המרפאה עוד היום לתיאום תור לבדיקת סגר והתאמת הגנה אישית שתשמור על השתלים שלכם חזקים לאורך זמן.


