האם שתל יכול להרקיב? מה זה "פרי-אימפלנטיטיס" (דלקת סביב שתל)?

התשובה לשאלה האם שתל יכול להרקיב? היא ששתל עצמו אינו יכול להרקיב כיוון שהוא עשוי מטיטניום, חומר מתכתי שאינו פגיע לעששת. עם זאת, הרקמות שמקיפות אותו – החניכיים והעצם – בהחלט יכולות להזדהם. מצב זה נקרא "פרי-אימפלנטיטיס" (Peri-implantitis), וזוהי דלקת כרונית הפוגעת ברקמות התומכות בשתל. אם היא לא מטופלת, הדלקת גורמת לספיגת עצם, מה שעלול להוביל בסופו של דבר להתנדנדות השתל ואף לנפילתו, בדומה למחלת חניכיים בשן טבעית.

מה זה פרי-אימפלנטיטיס ואיך זה קורה?

השתל אמנם מחליף את השן הטבעית, אך הוא דורש תחזוקה לא פחותה ממנה. פרי-אימפלנטיטיס היא השלב המתקדם של דלקת סביב שתלים. היא מתחילה לרוב כ"מוקוזיטיס" (דלקת שטחית בחניכיים בלבד) ואם לא עוצרים אותה בזמן, החיידקים חודרים עמוק יותר ומתחילים להמיס את העצם האוחזת בשתל.

התהליך בקצרה:

• הצטברות פלאק וחיידקים סביב השתל
• דלקת בחניכיים (אודם, נפיחות, דימום)
• פגיעה בעצם שתומכת בשתל
• חוסר יציבות של השתל ואף אובדן שלו

מי נמצא בסיכון גבוה יותר?

הגורמים המרכזיים להתפתחות הדלקת:

• הצטברות פלאק (רובד חיידקים): חוסר בהיגיינה אוראלית נאותה הוא הגורם מספר אחת.
• עישון: פוגע באספקת הדם לחניכיים ומאט את יכולת הריפוי של הגוף.
• מחלות רקע: סוכרת לא מאוזנת עלולה להגביר את הסיכון לדלקות.
• עומס מכני: כוחות לעיסה חזקים מדי או חריקת שיניים שאינה מטופלת.
• שאריות צמנט: לעיתים דבק ששימש להדבקת הכתר נותר מתחת לקו החניכיים ומגרה את האזור.

סימנים שחשוב לא להתעלם מהם

חשוב להבין שדלקת סביב שתל יכולה להיות "שקטה" בשלביה הראשונים. במרפאת לוקס דנטל אנו ממליצים למטופלים להגיע לביקורת תקופתית כדי לאתר סימנים מקדימים עוד לפני שנוצר נזק בלתי הפיך.

הנה הסימנים המעידים על בעיה:

• דימום בזמן צחצוח מסביב לשתל.
• נפיחות או אדמומיות בחניכיים העוטפות את השתל.
• הפרשה מוגלתית או טעם רע בפה.
• נסיגת חניכיים שגורמת לחלק מהשתל המתכתי להיחשף.
• תחושת ניידות או חופש בכתר/בשתל.

חשוב לדעת: במקרים רבים אין כאב בכלל, ולכן בדיקות תקופתיות הן קריטיות.

השוואה בין מצב בריא לפרי-אימפלנטיטיס

איך מונעים פרי-אימפלנטיטיס?

הרגלים יומיומיים:

• צחצוח פעמיים ביום
• שימוש בחוט דנטלי / קיסמים ייעודיים לשתלים
• שטיפות פה לפי המלצה
• ניקוי מקצועי תקופתי

מעקב רפואי:

• בדיקה אחת ל־6 חודשים
• צילום תקופתי לבדיקת מצב העצם
• התאמת הכתר והעומס על השתל

מה עושים אם כבר יש דלקת סביב שתל?

הטיפול תלוי בחומרת המצב:

• ניקוי עמוק סביב השתל
• טיפול אנטי-בקטריאלי מקומי
• התאמת הכתר או העומס
• במקרים מתקדמים – טיפול כירורגי

פתרונות טכנולוגיים למניעה וטיפול

השתלות שיניים עברו כברת דרך, והיום ניתן להתאים את סוג השתל למבנה הלסת הספציפי כדי להפחית סיכונים. לדוגמה, במקרים של מחסור בעצם בחלק האחורי של הלסת, ניתן להשתמש בפתרון של שתלים קצרים, המאפשרים יציבות טובה מבלי לפגוע במבנים אנטומיים רגישים.

בנוסף, עבור מטופלים החוששים מהתהליך, קיימות שיטות לביצוע השתלת שיניים ללא כאבים באמצעות אלחוש מתקדם ותכנון דיגיטלי מקדים המקצר את זמן הניתוח ומפחית את הטראומה לרקמה. כאשר מדובר בתהליך מורכב הדיוק הוא קריטי כדי להימנע מפגיעה בעצב המנדיבולרי, מה שמבטיח החלמה מהירה יותר וסיכון נמוך יותר לדלקות עתידיות.

נתונים מספריים על הצלחת שתלים

לסיכום

השתל אמנם אינו סובל מעששת, אך הוא תלוי לחלוטין בבריאות הרקמות המקיפות אותו. שמירה על היגיינה קפדנית, הגעה לניקוי אצל שיננית אחת לשלושה חודשים וביקורות סדירות אצל רופא השיניים הן המפתח לשמירה על החיוך שלכם לאורך שנים. אם אתם חשים באי-נוחות, נפיחות או דימום סביב השתל, אל תחכו שהבעיה תחמיר. צרו קשר עם צוות המרפאה עוד היום לתיאום בדיקה מקצועית ושמירה על בריאות הפה שלכם.