שאלות נפוצות
מהם התסמינים המרכזיים המעידים על עששת קשה?
התסמינים כוללים בדרך כלל כאב שיניים מתמשך או כאב חד המופיע במגע עם מתוק, חום או קור. רגישות מוגברת שנמשכת זמן רב לאחר הסרת הגירוי היא סימן אזהרה. במקרים מתקדמים, עלולה להופיע נפיחות או פצעון בחניכיים המעידים על זיהום (אבצס).
האם ניתן לטפל בעששת קשה ללא טיפול שורש?
כן, אם העששת טרם הגיעה למוך השן (העצב), לרוב ניתן לטפל בה באמצעות הסרת הרקמה הנגועה וביצוע סתימה עמוקה גדולה, או ציפוי השן בכתר. טיפול השורש נדרש רק כאשר הזיהום הגיע למוך השן והוא דלקתי או נמקי.
מה ההבדל בין עששת קשה לבין זיהום בשיניים?
עששת קשה מתארת את הנזק הפיזי למבנה השן (החור). זיהום בשיניים (אבצס) הוא סיבוך של העששת הקשה, המתרחש כאשר החיידקים חודרים למוך השן ומגיעים לקצה השורש, וגורמים להצטברות מוגלה באזור.
כיצד ניתן למנוע עששת קשה?
המניעה מתבססת על שלושה עקרונות: הגיינת פה קפדנית (צחצוח פעמיים ביום, שימוש בחוט דנטלי), תזונה מאוזנת עם הגבלת סוכרים ופחמימות, ובדיקות סדירות וטיפולי שיננית במרפאת שיניים הוד השרון (או בכל מקום מגורים) כדי לאתר ולטפל בעששת בשלביה המוקדמים.
עששת קשה, המכונה גם ריקבון שיניים מתקדם, היא מצב רפואי משמעותי שבו הנזק לרקמות השן עבר את שכבת האמייל והגיע לשכבות הפנימיות יותר, הדנטין והמוך (פולפה). המדע המרכזי מאחורי עששת קשה הוא תהליך דה-מינרליזציה (איבוד מינרלים) מתמשך הנגרם על ידי חומצות המופרשות על ידי חיידקים הנמצאים ברובד החיידקי (פלאק) המצטבר על פני השן. חיידקים אלו מפרקים סוכרים ופחמימות משאריות מזון בפה, ומייצרים חומצות ששוחקות את מבנה השן. ללא טיפול בזמן, התהליך מוביל לחלל גדול, רגישות עזה, כאבים, ולעיתים קרובות לזיהום (אבצס) ברקמות הסובבות את שורש השן.
פרמטרים המשפיעים על התפתחות והחמרת העששת הקשה
התפתחות עששת קשה אינה תלויה בגורם אחד בלבד, אלא בשילוב של מספר פרמטרים המשפיעים על מאזן הבריאות בפה:
1. היגיינת פה ותזונה
- צחצוח לקוי ושימוש לא מספק בחוט דנטלי: מאפשר הצטברות פלאק חיידקי וחשיפה ממושכת לחומצות.
- צריכה גבוהה של סוכרים ופחמימות מעובדות: מספקת לחיידקים את המצע העיקרי ליצירת חומצה.
- תדירות האכילה: נשנושים תכופים (גם בריאים) מחזיקים את רמת החומציות בפה גבוהה לאורך זמן, ומאיצים את השחיקה.
2. גורמים ביולוגיים ורפואיים
- כמות ואיכות הרוק: הרוק הוא מנגנון ההגנה הטבעי של הגוף. הוא מכיל מינרלים המסייעים ל"רה-מינרליזציה" (החזרת מינרלים) של האמייל, וחומרים נוגדי חיידקים. מצבים של יובש פה (קסרוסטומיה), הנגרמים לעיתים מתרופות או ממחלות, מעלים משמעותית את הסיכון לעששת קשה.
- גנטיקה ומבנה השן: צורת השיניים (למשל, חריצים ושקעים עמוקים) וחוזק האמייל המולד משפיעים על מידת הפגיעות לעששת.
- מחלות רקע: מצבים רפואיים מסוימים (כגון סוכרת או הפרעות אכילה) עלולים להחליש את המערכת החיסונית או לשנות את סביבת הפה.
טיפולים מתקדמים בעששת קשה
כאשר העששת הגיעה לשכבות הפנימיות, נדרש טיפול מקיף יותר מסתימה רגילה. בחירת הטיפול תלויה בהיקף הנזק ובמעורבות מוך השן.
א. שיקום מבנה השן
מצב העששת | טיפול נדרש | תיאור הטיפול |
פגיעה עמוקה בדנטין | סתימה עמוקה (שחזור) או כתר | הסרת רקמת השן הנגועה ומילויה בחומר חזק, או ציפוי השן כולה בכתר לשחזור המבנה והחוזק. |
| מעורבות מוך השן (העצב) | טיפול שורש | הסרה של הרקמה הדלקתית או הנגועה מתוך תעלות השורש, ניקוי ואיטום התעלות למניעת זיהום חוזר. לאחר מכן, יש לבנות את השן מחדש, לרוב באמצעות כתר. |
| נזק מבני בלתי הפיך | עקירה והחלפה | כאשר לא ניתן לשקם את השן, יש לעקור אותה ולשקול פתרונות להחלפה. |
ב. פתרונות להחלפת שיניים חסרות
במקרים של אובדן שיניים כתוצאה מעששת קשה או צורך בעקירה מקיפה, ישנם פתרונות שיקומיים שונים:
- שתלים דנטליים: השתלים מהווים את הסטנדרט המודרני לשיקום. הם מחקים את שורש השן ומעניקים יציבות לכתר או לגשר המחובר אליהם. במרפאות מתקדמות, ניתן לבצע הליכים כגון השתלת שיניים ללא השתלת עצם במקרים המתאימים, באמצעות טכניקות ממוקדות או שתלים מיוחדים (כגון שתלים זיגומטיים).
- גשרים: גשר קבוע יכול להחליף שן חסרה על ידי הסתמכות על השיניים הסמוכות.
- תותבות: פתרון נייד להחלפת שיניים, שיכול להיות נתמך גם על ידי סוגי שתלים לשיניים שונים להגברת היציבות.
לדוגמה, כאשר נדרשת השתלת שיניים קדמיות, חשובה במיוחד התוצאה האסתטית. בגלל המורכבות בשיקום רב-שנתי, חשוב לבחור צוות רפואי בעל ניסיון רב. מרפאת שיניים כדוגמת לוקס דנטל מציעה פתרונות מתקדמים המותאמים אישית לכל מטופל, כולל שימוש בטכנולוגיות הדמיה מתקדמות.

נתונים מספריים על עששת בישראל
הטבלה מדגישה את הפערים בבריאות הפה ואת הצורך בטיפול ומניעה, במיוחד בקרב אוכלוסיות צעירות ומבוגרות.
קבוצת אוכלוסייה | משמעות בהקשר לעששת קשה | נתון שכיחות/ממוצע | מדד בריאות הפה |
| מבוגרים (גיל 35-44) | הנתון מעיד על כך שכמעט כל המבוגרים בישראל חוו נזק לעששת הדורש טיפול או שכבר טופל. | מעל 93% | אחוז שחוו עששת (DMFT – נגועות, חסרות, מטופלות) |
ילדים (גיל 5) | שכיחות גבוהה המצביעה על התחלה מוקדמת של המחלה וצורך בטיפול מונע דחוף. | כ-3 שיניים בממוצע | ממוצע שיניים נגועות בעששת (חלב) |
ילדים (גיל 12) | מצביע על הצטברות נזק עד גיל סיום בית הספר היסודי, ועל צורך בהמשך מעקב. | כ-1.7 | ממוצע שיניים קבועות נגועות בעששת (DMFT) |
| בני 65 ומעלה | מעיד על הצורך בשיקום מורכב (כגון שתלים או תותבות) עקב אובדן שיניים משמעותי, לרוב כתוצאה מעששת קשה ומחלות חניכיים לאורך החיים. | כ-24% | אחוז חסרי שיניים טבעיות לחלוטין |
| בני 65 ומעלה | ירידה משמעותית ממספר השיניים המקורי (32), המצביע על אובדן של כ-12 שיניים בממוצע. | כ-20 שיניים | ממוצע שיניים טבעיות קיימות (בקרב מי שיש לו שיניים) |
דגשים חשובים:
- פער בנתונים: הנתונים המקיפים ביותר ברמה הלאומית מקורם בסקרים שנערכו בעיקר בעשור הקודם (2010-2015).
- שיפור בקרב מבוגרים: חל שיפור ניכר בבריאות הפה בקרב האוכלוסייה המבוגרת ביחס לעבר, אך עדיין כרבע מהם חסרי שיניים לחלוטין.
- שכיחות גבוהה: השכיחות של עששת, במיוחד בקרב ילדים ומבוגרים צעירים, נותרה גבוהה ומחייבת הגברת המודעות למניעה וטיפול מוקדם כדי למנוע הידרדרות לעששת קשה.
לסיכום,
עששת קשה היא מחלה הניתנת למניעה, אך כשהיא מתפתחת, היא דורשת טיפול מקצועי ומדויק כדי לשמר את בריאות הפה והשיניים. חשוב לזכור שגילוי מוקדם וטיפול בזמן יכולים למנוע הליכים מורכבים ויקרים יותר בעתיד. אל תתעלמו מכאב או רגישות בשיניים. אלו הם סימנים שהפה שלכם שולח לעזרה. לייעוץ אישי בנוגע לשיקום הפה שלכם וקבלת תוכנית טיפול מותאמת, צרו קשר עם צוות המרפאה עוד היום.


